אני בנאדם חסר קואורדינציה לחלוטין.
בעלי לשעבר מעולם לא הצליח להבין איך זה שהייתי נופלת בכל פעם שהיינו יוצאים מהבית, גם אם המדרכה היתה ישרה לגמרי ללא בליטות או בורות. גם בבית הייתי נתקעת במשקופים, מקבלת מכות מהשולחן ובכלל, לא היה רגע בחיי שלא היה לי סימן כחול איפשהו על הגוף (אני לא מתכוונת לסימנים כחולים שנובעים מסקס פרוע במיוחד - את אלה אני דווקא מקדמת בברכה).
חוץ מללכת ישר אני גם לא יודעת לרכב על אופניים, לשחות או לעשות כל דבר שדורש סינכרון בין הידיים והרגליים, אפילו את רישיון הנהיגה (שהוצאתי רק לפני שנה וחצי) הוצאתי על אוטומט כי לא הצלחתי להעביר הילוכים, ללחוץ על הקלאץ` ולהתרכז בכביש באותו זמן. מורה הנהיגה שלי אמר שאני כמו הפרופסורים המפוזרים, שבעולם האקדמי מצליחים להיות ממוקדים בעשרים משימות בבת אחת, אבל ברגע שהם צריכים לבצע פעולה פונקציונאלית פשוטה הם מאבדים את הצפון. אני מאבדת גם את הדרום והמערב (מזרח עדיין בשדה הראייה שלי בינתיים).
ולמה אני מספרת את כל זה?
כי עד עכשיו תמיד גרתי בדירות שנמצאות מטרים ספורים מתחנת אוטובוס שתביא אותי לעבודה. בעוד כחודש וחצי אני אמורה לעבור לדירה חדשה שהמרחק בינה לבין תחנת האוטובוס הקרובה ביותר הוא כ 15 דק` של הליכה.
אז מה הבעיה?
יש כמה, אבל כולן נובעות משתי בעיות מרכזיות:
1. אני עצלנית
2. אני נמוכה
בגלל שאני נמוכה, אני לא מסוגלת ללכת עם נעליים בעלי עקבים פחות מ 10 ס"מ כי אחרת אני מרגישה גמדה.
אני לא יודעת כמה מכם ניסו את זה, אבל ללכת רבע שעה בבוקר, שזו גם ככה שעה שאני לא מתמודדת עימה היטב, על עקבים בחום (או בגשם) לא עושה לי טוב על הלב (קשור לעצלנות), תוסיפו לזה את חוסר הקואורדינציה שלי ותקבלו מתכון בטוח לנפילה יומיומית על התחת איפשהו בדרך.
חשבתי בהתחלה לקנות רכב, אבל זו בעיה כי אחרי שייגמרו השיפוצים אני בקושי אצליח להחזיק את החתולה שלי, שלא לדבר על רכב, חוץ מזה אין חניה ליד העבודה שלי ואני שונאת לנהוג. אחר כך חשבתי שאולי אני צריכה למצוא פתרון רק לקטע הקטן הזה - עד לאוטובוס.
אופניים היתה האפשרות הראשונה אבל, שוב, אני לא יודעת לרכב.
אפשרות שניה היתה קטנוע - אמנם מפחיד אותי קצת, אבל אם זה רק לקטע קטן בבוקר ובערב - לא נורא. העניין הוא, שבפעם האחרונה שרציתי לעשות רישיון על טוסטוס אבא שלי אמר לי שקודם אני צריכה למצוא את שיווי המשקל שלי בחיים וללמוד ללכת בלי ליפול ואח"כ לנסות את הגירסה למתקדמים - אולי הוא צודק. בכל אופן, קשה לי לראות את עצמי שוב לומדת נהיגה - פעם אחת בשלושים שנה מספיקה!
סקטים - ע"ע קואורדינציה
הפתרון היחידי שבינתיים בא בחשבון הוא קורקינט, אבל יש לי הרגשה שגם זה דורש שיווי משקל מינימלי..
כששיתפתי בהתלבטויות את חברה שלי היא אמרה לי להפסיק להיות בטטה ולהתחיל ללכת, אולי זה יעשה לי טוב.
"כן, אני בטוחה שלחטוף התקף אסטמה על הבוקר יעשה נפלאות לעור הפנים שלי!!"
"עצלנית!"
מה אני אגיד?
צודקת.
אחרי כל ההתלבטויות הגעתי למסקנה שיש פתרון אחד בלבד:
אני צריכה נהג!!
דרישות:
רישיון + רכב עם מזגן
נכונות לבוא גם מחוץ לשעות העבודה
יכולת לספר סיפורים משעשעים שלא יהיה משעמם בדרך. אמנם מדובר בשתי דק` של נסיעה ב 20 קמ"ש, אבל גם בפרק הזמן הזה אפשר למות משעמום. כבר היו מקרים מעולם!
תיאור המשרה:
נהיגה של 2 דקות פעמיים ביום (לפעמים יותר אם שכחתי משהו בבית) איפשהו במרכז הארץ
שעות העבודה: 7-20 (מדובר רק ב 4 דק` של נסיעה, אבל הוא חייב להיות מוכן בכל רגע)
שכר: אין, אבל יש הטבות (תירגעו, התכוונתי להטבות כגון סנדביץ` בבוקר + עוגה + קפה או תה)
יש מתנדבים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה