יום רביעי, 2 באפריל 2008

אהבה במגרש משחקים

אם היינו מדמים מערכת יחסים למגרש משחקים, איך הייתם רוצים שהמקום יהיה?
מקום בלי חוקים בכלל
בו ניתן לעלות על כל המתקנים - לשחק בנדנדה, להסתחרר עד אינסוף בקרוסלה ולבנות מגדלים בארגז החול.
אבל גם לדעת שהעדר חוקים משמעם שהסיכוי ליפול ולהיפצע הוא יותר גבוה. לדעת שעל כל עלייה בנדנדה ישנה גם ירידה, שאם מסתובבים יותר מדי זמן על הקרוסלה אפשר גם לקבל בחילה ושבארגז החול יכולים להיות מסמרים ונעצים שעלולים לחתוך את הידיים.
אתה יכול להיזהר על עצמך, אולם כשאין חוקים מסודרים, ישנה אפשרות שתשחק מול מישהו שלא אכפת לו מזהירות ופציעות אפשריות. גם הוא, כמוך, דואג רק לעצמו ומשחק לפי הכללים שלו. לא תמיד הכללים הללו יהיו תואמים לשלך ואז הפציעה יכולה לבוא דווקא מהצד השני למרות שנזהרת.
מקום עם מערכת חוקים מובנית ומסודרת
בו כל אחד שבא לשחק יודע בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות וישנם שלטים בכל פינה שמורים את הדרך ומזהירים מפני קטסטרופות אפשריות.
מותר להתנדנד בנדנדה אולם לא יותר מדי גבוה, אסור יותר ממספר מסויים של סיבובים על הקרוסלה, ואי אפשר לבנות מגדלים בארגז החול כי זה פשוט מסוכן מדי ולא ניתן לדעת מה נמצא שם בפנים.
נוח מאוד לשחק בכזה מגרש - אתה יודע שהסיכוי להיפגע הוא קלוש ביותר כי הכל מסודר ומבוקר, אבל גם הכיף הולך פה איפשהו לאיבוד, פרץ האדרנלין שמרגישים כשעושים משהו שיודעים שהוא מסוכן אולם מחליטים ללכת על זה בכל מקרה למרות הזהירות והשכל הישר חסר.
אתה חייב לחיות בתבנית ספציפית מקובעת ומאורגנת ואחרי כמה זמן המגרש הזה מתחיל לשעמם. אין אתגרים, אין עליות ומורדות, רק מישורים ישרים כמו סרגל בהם הכל ידוע מראש ולכל פעולה ישנה תוצאה אחת בלבד אפשרית.
ללא פחדים אך גם ללא הנאה.
עד היום תמיד הלכתי לשחק בשני המגרשים לסירוגין.
כשלא היו חוקים נהניתי והתפרעתי, וברגע שנכוויתי ברחתי למקום המוכר והבטוח. עד שהשתעממתי ואז חזרתי חזרה למגרש הקודם.
הגעתי למסקנה שישנה אפשרות למקום שלישי נוסף.
מגרש עם מסגרת של חוקים שניתן לכופף ולהגמיש במידת האפשר, אולם רק לאחר שמתגבשת הסכמה בין כל הצדדים, וזה לא הדבר היחידי - המגרש הזה גם מספק תמיכה הדדית במקרה הצורך.
אני אוכל לעלות שם על כל המתקנים ולהשתולל כמה שבא לי, אבל מישהו תמיד יהיה מוכן להיות לצידי ולתפוס אותי ברגע שאמעד, לפני הנפילה הכואבת.
הוא יסובב את הקרוסלה ואף יעלה עליה איתי, מוכן להתרגש, לעצום עיניים ולהרגיש את הרוח נושבת על הפנים ומעיפה את השיער, אך הוא גם יאט אותה בזמן לפני ששנינו נקבל סחרחורת ונבקש לרדת.
נבנה ביחד מגדלים ונשמור עליהם שלא יתמוטטו ואם מישהו ייפצע השני תמיד יהיה מוכן שם לצידו עם פלסטר או תחבושת.
שם אני רוצה להיות.

אין תגובות: