שוב אמצע הלילה ולא יכולה ללכת לישון.
אולי זו לא ההגדרה המדוייקת.
לישון אני יכולה מצויין, רק לא מסוגלת לקום מהכיסא וללכת למיטה.
לא בא לי להיכנס אליה.
היא לא כזאת גרועה.
מיטה חדשה ולבנה, גם המזרן חדש, המנורות חדשות, הארון חדש, הרצפה חדשה, החדר חדש, הדירה חדשה.
רק הסיטואציה ישנה.
אני לא השתניתי.
עדיין עם נדודי שינה, מחכה לאלוהים יודע מה.
אני עייפה, כל כך עייפה.
השבוע נרדמתי מול המחשב.
הרמתי את הרגליים על הכיסא, הצטנפתי עם עצמי, המזגן פעל (28 מעלות ועדיין היה לי קר בפנים), שמתי את הראש על הברכיים ונרדמתי. ככה, בצ`יק, בלי לשים לב כמעט.
אחרי חצי שעה אני מרגישה את הכיסא רועד.
הדבר הראשון שעלה לי לראש היה "אמא`לה, רעידת אדמה", ומיד התחילו לרוץ מחשבות בראש על הבניין הישן והאם הוא יחזיק מעמד תחת לחץ ומה אני צריכה לעשות עכשיו? לרדת מתחת לשולחן? לברוח החוצה? להתקשר למישהו? לקחת את התיק? או רק ארנק? ואני לא לבושה, ומה עם נעליים?
אולי 5 שניות ומיליון מחשבות מתרוצצות להן במוח, מנסות לא להתנגש אחת בשניה ולפעמים מצליחות, לפעמים אחת עולה על השניה, קוטעת אותה..
ואז שמתי לב -
זו לא רעידת אדמה.
זה הפלאפון שלי שצלצל.
הוא היה על רטט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה