כל אחד מכיר את סרטי הקומדיה הרומנטית בהם, ברגע מסויים, הגיבור/ה מגיע/ה להארה לגבי האדם שהוא/היא באמת אוהב/ת ואז הוא/היא עושה צעד "מטורף" על מנת להוכיח לו/ה את אהבתו/ה.
(מכאן אני ממשיכה לדבר על הגיבור בלשון זכר. אין לי כוח להיות פוליטיקלי קורקט).
בדרך כלל הבחור עולה על ספסל באמצע סנטרל פארק ומצהיר על אהבתו, או שהוא עולה על ספסל באמצע שדה התעופה ומצהיר על אהבתו, או על כיסא במקום העבודה של הבחורה ו... מצהיר על אהבתו (גם אתם רואים פה סוג של מוטיב חוזר, או שזו רק אני?).
בתקופת טרום הDVD (לפחות אצלי בבית) וYES, כשהיתה רק חברת כבלים אחת ולכן היא הרשתה לעצמה להקרין סרטים מחורבנים ב5000 שידורים חוזרים (אה.. גם היום זה ככה? טעות שלי), היה סרט שהקרינו שוב ושוב בערוץ הסרטים (ועדיין אני לא זוכרת את שמו).
אני כן זוכרת את שם השחקן - ג`ון קיוזאק, כי בזכות הסרט הזה התחלתי להבין את סוד הקסם שלו (שעד אז חמק ממני).
בכל אופן, מדובר בסרט נעורים חמוד ואחד הדברים שתפס את תשומת ליבי היה שאחרי מריבה רצינית שהיתה להם, במקום לברוח הוא התעקש להישאר ולהוכיח לה עד כמה הוא אוהב.
אבל הוא לא עמד על ספסל/כיסא/שרפרף/שולחן והצהיר על אהבתו כמו כולם.
לא ג`ון!
הוא עמד מחוץ לבית שלה שעות, אני חושבת שגם ירד שם גשם בשלב מסויים (או שזה כבר הדימיון שלי שעובד שעות נוספות), עם רדיו טייפ ענקי והשמיע לה בקולי קולות שיר אהבה שעדיין מתנגן לי בראש.
מאז, אחרי כל ריב או פרידה תמיד קינן בי רצון נסתר, שכשהבחור יחזור (כי הם תמיד חוזרים. חוץ אולי מפעם-פעמיים שלא..), הוא יבוא אלי הביתה וישחזר את הסצינה הזו.
בערך.
כי אנחנו לא בהוליווד ואם מישהו יעמוד מחוץ לבית שלי עם רדיו טייפ (עוד יש כאלה בכלל?) וישמיע לי שיר בקולי קולות הוא יזכה בעיקר למקלחת צוננת מהשכנים הסימפטיים שלי.
העניין הוא, שאני לא צריכה שהוא יצעק ברחובות העיר שהוא אוהב אותי ואני לא רוצה מחווה גרנדיוזית על ספסל באמצע פארק הירקון (לא ממש מקבילה מתאימה לסנטרל פארק, אבל זה מה יש).
אני רק רוצה שיקדישו לי שיר.
אני רוצה שהוא יבוא עם שיר שמזכיר לו אותי וכשאני אשמע אותו הוא יהיה שיר שאני נורא אוהבת אבל מעולם לא גיליתי לו והעובדה שהוא ידע את זה והצליח למצוא מבין מיליוני השירים שקיימים בעולם את השיר היחידי שרציתי, תוכיח לי שהוא מכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחר ושהוא באמת באמת אוהב.
ואחרי שהוא יבוא?
אז נתנשק ונחיה ביחד לנצח באושר ואושר.
ברור, לא?
בדיוק כמו בסרטים ובלי סרט המשך מעצבן שמראה מה קורה אחרי שהאגדה נגמרת והחיים האמיתיים מתחילים
אני רוצה שכל החיים יהיו כמו הרגע הזה
הרגע שבו הכל יפה ואפשרי
הרגע שבו האהבה והאופטימיות מתגברים על הקשיים והמתיחות, צובעים הכל בורוד בתוספת ניחוח של צמר גפן מתוק.
סומי הרומנטית והפנטזיונרית.
האמת
אני לא ממש צריכה את השיר והמחוות הרומנטיות.
הרי מה שהפך את הסצינה לבלתי נשכחת בעיני היתה המשמעות של המעשה שלו.
בכך שהוא עמד בחוץ וחיכה לה הוא בעצם הוכיח לה שהוא מחוייב לה
שהוא איתה והוא רוצה אותה בכל מצב
גם כשקשה וסוער וגשום
הוא שם.
עם רדיו טייפ ענק ושיר אהבה.
תוספת מאוחרת
ברברינה הנושה מצאה לי את הקליפ מהסרט
קוראים לסרט : say anything והשיר הוא in your eyes של פיטר גבריאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה