הוכחות

הוכחה לכך שהבוקר הוא לא הזמן שלי

יום רביעי.

השעה: 08:30

אני: יוצאת מהבית שמחה וטובת לבב (שם קוד לעייפה ועצבנית כי צריך ללכת לעבודה).

מדליקה את נגן ה MP3 שלי ולחרדתי מגלה שאני לא שומעת כלום.

מגבירה את הווליום תוך כדי תפילה חרישית וקללות נמרצות (אני מסוגלת לעשות את שניהם בו"ז.. אני מעולה במולטי טאסקינג!) על כך שהנגן התקלקל.

רק כשאני מגיעה לווליום של 30 (שהיה אמור בתיאוריה לחורר לי את עור התוף) אני קולטת:

לא הרכבתי את האוזניות!

אני גאון או מה? (למתקשים, התשובה הנכונה היא - מה)

הוכחה לכך שהבלוג שלי הוא בלוג אינטיליגנטי

מסתבר שכשמחפשים בגוגל רגרסיה לינארית התוצאה ה 98 מתוך 778 היא הבלוג שלי! בקרוב הוא יהיה מוקד לעליית רגל של כל הסטטיסטיקאים באשר הם!

הוכחה לכך שאני משלבת טוב בין לימודי השיווק והאובססיה שלי לשוקולד

כשמחפשים בגוגל קמפיין השוקולד אני התוצאה ה 6 מתוך 11,000 (ריספקט!)

הוכחה לכך שלמרות האובססיה שלי לשוקולד אני עדיין אחראית ומתריעה בפני הסכנות הכרוכות בצריכה מוגזמת של שוקולד

אכן, כשמחפשים בגוגל קקטוס ובקטוס מגיעים אלי!

קקטוס ובקטוס הם, כידוע, שמות החיידקים שהורסים לנו את השיניים מהמערכון המוכר והאהוב.

אני די בטוחה שעיוותתי להם את השם איכשהו.. (לא יאומן שעוד מישהו עשה את אותה הטעות.. אז בעצם אולי לא טעיתי? אין לי כוח לבדוק. תודיעו לי אתם. קראתי שזה טוב לתת לקוראים להרגיש מעורבים בפוסט ע"י חלוקת מטלות. במחשבה שניה, אולי גם תעשו כלים?)

הוכחה לכך שבכל זאת אני לא כותבת מספיק על שוקולד

כשמחפשים רק שוקולד בגוגל אני אפילו לא ב 100 הראשונים (לא היה לי כוח לחפש מעבר לזה ועובדה זו מתחברת באופן מדהים לסעיף הבא...)

הוכחה לכך שאני עצלנית

עדיין לא עשיתי כביסה (כבר חודש פלוס..) ונגמרו לי הבגדים בארון.

הפתרון הברור הוא כמובן לכבס סוף סוף.

הפתרון שלי - ללכת לקניות.

הבעיה בפתרון הנ"ל - גם בשביל קניות אני עצלנית מדי.

עד שהגעתי לתל אביב ביום שישי כל החנויות כבר היו סגורות (הסיבה לאיחור רשומה בסעיף האחרון).

תוכנית ב`,ללכת לקניות עם אמא, בוצעה שלשום ועכשיו יש לי בגדים לעוד יומיים (למה רק יומיים ולא שבוע כמתוכנן? כי משום מה העדפתי לקנות שמלת מיני שחורה שאין לי מושג מתי אני אלבש, במקום שני סוודרים פרקטיים)

בכל מקרה, עדיין לא כיבסתי.

אני מקווה שהימים הקרובים יהיו קיציים (גלטי, אני חוזרת על בקשתי לא לרחוץ את שמשון. נרקיס - כישורי החזאות שלך נדרשים פה בדחיפות. תודה על שיתוף הפעולה!).

שניים במחיר אחד: הוכחה שאני מכורה לתפוז + שאני מאחרת כרונית

(פה יש הרבה הוכחות, ורק בגלל הפאדיחות אני לא אמנה את כולן. כבר היה לי פוסט פאדיחות אחד השבוע).

יום שישי שעבר.

יש לי פגישה (כואבת במיוחד.. וכל מילה נוספת מיותרת) אצל הקוסמטיקאית שלי בשעה 14:00.

השעה 13:42 ועדיין לא יצאתי מהבית (להזכירכם, אני כבר לא גרה בת"א ולוקח לי שעה להגיע לשם), כי החלטתי שיותר חשוב לכתוב פוסט שלא יפורסם לעולם מכיוון שאני כותבת אותו תחת לחץ זמן והוא יוצא סתם אידיוטי (כאילו שהפוסט הזה יצא גאוני במיוחד.. כנראה שאליו הסטטיסטיקאים כבר לא יגיעו...).

שניות לפני שאני יוצאת מהבית (טוב בסדר, כמה דקות.. היה לי משפט מאוד חשוב להוסיף לפוסט. אל תדקדקו בקטנות זו תכונה מאוד לא מושכת!).

הטלפון מצלצל -

"סומי, כאן הקוסמטיקאית שלך, בבקשה תגיעי ב 14:30"

מעולה.

מה אני עושה?

האם אני יוצאת מהבית מאושרת שסוף סוף אגיע בזמן?

לא.

אני מניחה הכל על השולחן והולכת למחשב להמשיך עם הפוסט האידיוטי.

הפוסט שלא יפורסם לעולם כי אני בלחץ של זמן.

הוכחה שאני דפוקה

נו.. כל מה שסיפרתי עד עכשיו לא הוכיח את זה?

עכשיו כבר לא תחשבו שאני מושלמת..

הוכחה שלמרות הכל אני לא כזו נוראית

המנהל שלי קרא לתינוקת החדשה שלו בשם שלי.

כלומר - כשחושבים עלי אין קונוטציות שליליות בכלל!

אולי אני בכ"ז מושלמת...

מ.ש.ל

:-)