שמתי לב לתופעה מדאיגה אצלי - ברגע שאני רואה כפתור אני חייבת ללחוץ עליו.
לדוגמא - הלחצן החדש של "אהבתי".
אני קוראת רשומות, ולא משנה אם אהבתי או לא, הצורך ללחוץ על האצבע המורמת מתחיל לעלות ואני מוצאת את עצמי לוחצת עליה, מצפה לראות איזשהו חלון שנפתח ומראה לי כל מיני נתונים של סטטיסטיקות. במקום מופיעה רק הודעה מסכנה: "תודה שהצבעתם" שגם נמחקת כעבור כמה שניות.
לא מדובר רק בכפתור הזה.
בכל נסיעה במעלית אני מחזיקה את עצמי לא ללחוץ על הכפתור האדום שעוצר אותה רק כדי לראות מה יקרה, ברכב אני חייבת לבדוק את כל התאים מסביבי ולגלות מה בדיוק כל כפתור עושה, איזה תא הוא פותח ואילו הבהובים הוא יוצר (כבר קרה שגיליתי תאים שבעליו של הרכב לא ידע שקיימים).
אותו הכלל נכון גם לגבי כפתורים מסוג אחר.
לרוב אני קולטת אנשים די מהר, וברגע שאני מזהה את החולשות שלהם ועל אילו כפתורים צריך ללחוץ כדי להשיג את התוצאה הרצויה לי, קשה לי מאוד לא להשתמש בידע הזה.
כמו כפתור אמיתי, ברגע שלוחצים עליו ורואים מה יש בתוך הקופסא, כל המסתורין והעניין נעלמים.
יש אנשים עם קופסאות לא קונבנציונליות, שיש צורך בכמה כפתורים עם מנעולים וקודים מסובכים על מנת לפתוח אותן, ויש כאלה יותר מתוחכמים שכל כמה זמן משנים את הסיסמא ואז צריך לנסות לפצח את הקוד מההתחלה.
בדרך כלל הם אלו שמצליחים לאתגר ולהשאיר אותי לצידם למשך הזמן הארוך ביותר.
לרוב ההנחה היא שככל שהקופסא יותר מסובכת ומתוחכמת, כך מה שנמצא בפנים הוא יקר ערך יותר.
נניח יתנו לכם שתי קופסאות:
קופסת נעליים פשוטה וחומה עם סרט שקושר אותה ומנגד יש כספת משוכללת עם מיליון מנעולים.
כשישאלו אתכם מה תרצו - רובכם תבחרו בכספת, מתוך ההנחה הפשוטה שאם יש משהו ששווה לשמור עליו, קרוב לוודאי שהוא יהיה במקום יותר מוגן.
אז זהו, שלא.
לפעמים, אחרי שבמשך תקופה ארוכה התענינו על מנת למצוא את הפתרון לחידה שהיתלה בנו, השתנתה לעתים תכופות מדי וכללה שיטות פענוח מסובכות, אנו כבדרך נס מצליחים ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים בדיוק בסדר הנכון, פותחים את המכסה ואז מגלים שריק בפנים.
כל העבודה שהשקענו היתה לחינם.
היינו כל כך בטוחים בהנחה הראשונית שלנו, שעל הדברים היקרים יותר שומרים שבעתיים - עד שלא טרחנו לבחון מתחת לפני השטח, לנענע קצת את הקופסא ולראות אם משהו מרשרש שם בפנים.
לעתים, הקופסא הפשוטה ביותר מכילה את היהלומים ואבני החן והכספת מכילה רק קש ותבן.
ואני?
אני קופסא מתוסבכת שפוחדת שאם יפתחו אותה יגלו שהכל היה רעש וצלצולים ובעצם לא היה טעם לטרוח עבורי כי עמוק בפנים אני חלולה ונבובה.
ריקה.
אז אני מגבירה את האבטחה ומוסיפה עוד מנעולים, שרק לא יפתחו את הקופסא ויגלו שהכל הצגה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה