הייתי רוצה לומר שמעולם לא שיקרתי
שחייתי את חיי ביושר מוחלט, לא זזתי ימינה או שמאלה מהאמת המוחלטת
תמיד נאמנה לעצמי ולערכים שלי
תמיד אמיתית
אבל לא
היו פעמים ששיקרתי, רימיתי, בגדתי וסילפתי את האמת כך שתתאים לצרכי
גם לעצמי שיקרתי
על כל שקר הייתי כואבת
אני שונאת לשקר
אני ממש גרועה בזה
אני מעדיפה להיצמד לאמת ולא להרגיש את ההרגשה הזו בזמן שהמילים יוצאות לי מהפה
תחושת אכזבה מעצמי
ישנם מקרים בהם אני משקרת לא כדי להרוויח משהו
אלא על מנת להגן על עצמי
לכסות על רגשות שיש לי ואני לא רוצה שיידעו
הלב שלי לא צריך להיות חשוף לעיני כל
אני מעדיפה אותו מוסתר
ואם אפשר גם עטוף בצמר גפן שלא ייפגע
אבל את זה כולנו עושים
לא כולם אמיתיים ב 100% במשך 100% מהזמן
כמה טוב היה אם זה היה המצב
אם היינו יודעים מעל לכל ספק שכל המילים שאנו שומעים הן אמיתיות לגמרי
שכולנו פתוחים אחד עם השני
לא צריך יותר להחביא
איזו הקלה
לא ויתרתי על האופציה להיות כזו
אבל לשם כך אני צריכה להרגיש אמון מוחלט בצד השני
לדעת שאני אוכל להוריד את הצמר גפן מבלי לפחד שהלב שלי ייפצע
אולי הוא יקבל מכות פה ושם אבל תמיד תבוא הנשיקה שתגרום להכל להרגיש טוב יותר
ה"תמיד" פה הוא קריטי
כי חשוב שזה יהיה מישהו שיוכיח שהוא לא הולך ונעלם עם כל מילה שגויה
מישהו שיודע לדבר ולהניח גם את ליבו שם בחוץ, נטול הגנות
אי אפשר לדרוש פתיחות מוחלטת מבלי לתת את אותו הדבר בתמורה
זה לא הוגן
הסיכון חייב להיות של שני הצדדים
רק כך נפטרים מהסודות ומהשקרים, מורידים את כל שכבות ההגנה ומגיעים לאמת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה