כבר 11 שנים שאני תמיד עם חבר כזה או אחר, לא הייתי לבד ליותר מחודשיים בכל הזמן הזה וגם בחודשיים הללו יצאתי לדייטים והיו לי חברים פוטנציאלים. בגלל זה תמיד היה לי קשה להבין את אלה שמתלוננים על כך שהם לא מוצאים בן זוג.
נראה לי כל כך קל - העולם בחוץ מלא באנשים שמחפשים בדיוק את מה שגם הם רוצים - אהבה.
האם כל כך קשה למצוא אותה?
יכול להיות שאני התפשרתי, אולי מהר מדי ננעלתי על מישהו אחד ולא המשכתי לחפש בגלל שלא רציתי להיות לבד.
או שהמצב הפוך..
אולי כל אלה שרוטנים על כך שהם לא מוצאים מישהו שיעמוד בכל הדרישות שלהם הם בררניים מדי, לא מצליחים לראות כלום מעבר לאגו שלהם, לא מסוגלים להיפתח ולקבל מישהו עם מגרעות משלו, תמיד מחפשים את בן הזוג המושלם.
לכל אחד מאיתנו יש רשימה של תכונות שהוא היה רוצה למצוא בבן הזוג שלו, אבל אנחנו חייבים לדעת על מה אנחנו לא מוכנים להתפשר ומה יתקבל באהבה והבנה.
אני למשל יודעת, שאני לא מוכנה להתפשר על אינטיליגנציה בבן הזוג. לא רק אינטיליגנציה שכלית, אלא גם אינטיליגנציה רגשית, שיהיה מודע לעצמו.
חשוב לי להיות עם בחור שאוכל לנהל איתו שיחה ערה ומעניינת, שיהיה לו ידע בתחומים שונים ושהחיים שלו לא יסתכמו ב"מה קרה היום בעבודה". אני רוצה לדעת שבעוד כמה שנים, כשנשב יחד בשולחן לארוחת ערב יהיה בינינו דיאלוג שלא יהיה מבוסס אך ורק על הילדים, הבית ועם קצת מזל גם העבודה (אם העיסוק שלו לא ישעמם אותי מדי). אני רוצה לדעת שמדי פעם אני והוא נוכל לשבת ביחד, בשקט ולנהל שיחות אל תוך הלילה על כל נושא שיעלה בראשנו.
משיכה מינית היא חשובה מאוד, כמובן.
עבורי משיכה מינית תלויה בשני גורמים - מראה חיצוני ומראה פנימי. היה לי חבר שנראה מדהים, אבל כשהוא פתח את הפה כל מה שרציתי לעשות היה לגרום לו לסגור אותו בחזרה. בדר"כ עשיתי זאת ע"י שימוש בנשיקות (טוב, בכל זאת הוא היה יפהפה!)
חוש הומור הוא מאוד חשוב - אי אפשר לחיות עם צנון יבש שלא מבין בדיחות.
חשוב שיהיו לו שאיפות בחיים - שיעסוק במשהו שמעניין אותו, שיאהב ללכת לעבודה בבוקר. בנאדם ששונא את העבודה שלו לא יוכל להיות מאושר, לדעתי, בכל זאת אנחנו נמצאים שם לפחות 9 שעות ביום (אם לא יותר).
חובה עליו לאהוב בעלי חיים, כמובן לאהוב אותי, אבל הוא גם צריך לדעת לתת מרחב כשצריך ולא לחנוק או להלחיץ.
זהו זה, פחות או יותר.
באמת כל כך קשה למצוא כזה מישהו?
לא.
בכלל לא קשה.
יש הרבה בחורים מקסימים, חכמים, חמודים, בעלי חוש הומור שמחפשים בחורה שיש לה את כל התכונות האלה (ואולי עוד כמה נוספות).
אבל זה לא מספיק.
הרעיון הוא לא למצוא בן זוג אלא למצוא אהבה.
אהבה היא המשהו הקטן שעושה את כל ההבדל, היא הדבק שמחבר אותנו ביחד וגורם לנו לאהוב את המגרעות יחד עם כל היתרונות, לא להתעלם מהן - אלא לקבל אותן.
אני לא חושבת שיש אחד שמבין איך אהבה נוצרת, איך יש אנשים שמעבר להיגיון ולשכל הישר מצליחים לקשור את חייהם דווקא עם מישהו שנראה מבחוץ כל כך שונה מהם ולא מתאים, ואיך הזוגיות הזו מצליחה לשגשג וללבלב מעל לכל הקשיים.
אני הייתי מאוהבת מספר פעמים, שברו לי את הלב וגם אני שברתי לא מעט. יום אחד החלטתי שבפעם הבאה אני אוהב לא רק מהלב אלא גם מהראש, ובחרתי את מי שנראה לי הכי מתאים. כל התכונות שאישה צריכה לרצות בגבר חייה היו שם, אבל זה לא הספיק לי. רציתי יותר וכשסוף סוף קלטתי שזה לא יקרה עזבתי והבנתי משהו מאוד חשוב:
אהבה לא נוצרת כי כל החלקים מתאימים באופן מושלם וגם לא כי השעון הביולוגי שלנו התחיל לתקתק ואנחנו ממהרים לנצל את הזמן לפני שיפוג תוקפנו.
אהבה נקרית בדרכנו ללא מחשבה או תכנון מראש.
לעתים היא מגיעה בפתאומיות, קופצת עלינו מאחור ועוטפת אותנו בחום, ולפעמים לאט, בהיחבא ובעדינות עד שברגע אחד אנחנו מבינים שהנה - אנחנו מאוהבים.
קל למצוא בן זוג, קשה למצוא אהבה.
בהצלחה לכולנו :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה