יום של עצבות תהומית, שהביא לכתיבת שתי רשומות דיכאוניות במיוחד (לא עבדתי הרבה היום כפי שאתם יכולים לנחש) שכנראה לעולם לא יתפרסמו אלא אם כן אני שוב אהיה במצב רוח ממורמר עצבני ודיכאוני ופגישה מאוחרת אצל הפסיכולוגית שלי הסתיימו במסקנה עיקרית אחת:
אני דפוקה!!
חוץ מזה, היו עוד כמה מסקנות, אבל זו העיקרית והחשובה מכולן.
והנה המסקנות הנוספות:
אני בחורה פסיכית שנוטה לדרמטיות יתר (לא כל כך קשה לנחש על סמך הרשומות שלי), אני יוצרת דרמות ונמשכת לבחורים שיוצרים לא מעט דרמות בעצמם, עושה שטויות, לוקה בהתקפי חוסר ביטחון שמובילים לעשיית שטויות עוד יותר גדולות, פחדנית, ברחנית, נקמנית ובאופן כללי לא יציבה במיוחד.
עכשיו אני גם מתחילה לחשוב שמשהו באיזון הכימי שלי במוח לא בסדר, כי לא ייתכן שזה נורמלי שאני ככה עוברת מקיצוניות אחת לשניה בכל כך מעט זמן.. בעצם, למה שמשהו אצלי יהיה נורמלי, הרי כבר הסכמנו שאני פסיכית דפוקה..
אני לא מבינה למה אני כל פעם עושה את אותה הטעות ונגררת לחפירות מיותרות שמשאירות את המוח שלי מרוקן ואותי חסרת אנרגיות.
זו הקלה כל כך גדולה להוציא הכל החוצה ולהתפרק אצל מישהי שמכירה אותי יותר טוב מכל אדם אחר עלי אדמות, ולכן גם יודעת מתי אני מבלשטת (מלשון בולשיט, לא יודעת אם זו מילה אבל אם לא - תזכרו שפה ראיתם אותה לראשונה ובבוא הזמן אני מצפה לקבל עליה קרדיט במילון אבן שושן) ונכנסת לסרטים מיותרים שלא מועילים לי או לכל אחד אחר מסביבי.
זהו.
זה היה פוסט מיותר וסתמי אבל הייתי צריכה להוציא קצת קיטור, ובשביל זה יש בלוג.
אני אסיים במשפט שגנבתי מכאן (לא באמת גנבתי כי קיבלתי אישור להשתמש בו):
החיים הם חפלה ואנחנו בפלה
לילה טוב אנשים :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה