כשהייתי קטנה חלמתי להיות אשת עסקים קרייריסטית ועצמאית.
ילדים ומשפחה לא נכנסו למערכת השיקולים שלי. לא הייתי מהילדות שתמיד חלמו להתחתן ודמיינו את עצמן בשמלה לבנה, צועדות לעבר החופה מביטות באהבת אין קץ לפניו של החבר המושלם שבוודאי יהיה להן.
רומנטיקה מעולם לא היתה הצד החזק שלי.
אחר כך, כשלמדתי באוניברסיטה והרגשתי שאני בדרך הנכונה לקריירה שרציתי, כבר היה לי חלום נוסף.
טיילתי עם ידיד שלי בעיר העתיקה בירושלים, הגענו לכותל המערבי ושם הטמנתי פתק. ביקשתי להכיר מישהו שיאהב אותי ואני אותו, משהו פשוט, לא מסובך מדי. שבעתי מאהבות גדולות ומסובכות, רציתי אהבה קטנה, מישהו שאוכל לסמוך עליו תמיד, שייתן לי ביטחון, שאוכל לחיות איתו.
עד אז לא היתה לי מעולם זוגיות יציבה, עם כל חבר היו לי משברים וסערות רגשיות. חברות שלי תמיד אמרו לי שאפשר לכתוב טלנובלה על החיים שלי, ואני לא רציתי טלנובלה אלא דרמה טלויזיונית רגילה ומשעממת שלא היתה מצליחה להשיג רייטינג כי לא קורה בה שום דבר מעניין.
אז כתבתי פתק וביקשתי מאלוהים עזרה, וקיוויתי שהוא יקשיב.
מה אומרים תמיד?
be careful what you wish for
אני קיבלתי בדיוק את מה שרציתי.
כמה חודשים אחר כך הכרתי את מי שיהיה בעלי (ועכשיו בעלי לשעבר). הכל איתו היה כל כך רגיל ונורמלי. לא היו סערות, לא היו מריבות. סוף סוף היה לי מישהו שידעתי שיהיה תמיד לצידי, שלא יאכזב אותי, שתמיד יאהב אותי.
חייתי ככה כמה שנים בשקט ושלווה, הכל זורם על מי מנוחות, שום דבר לא הצליח להפר את השלווה שהצלחתי להגיע אליה סוף סוף. פה ושם היו דברים שכמעט הצליחו לערער אותה, אבל התעלמתי מהם כי רציתי לשמור על החלום.
לא הבנתי שאני נמצאת במצב מסוכן, שהרצון לשמור על הפנטזיה הוא כל כך גדול שאני מוכנה לוותר על הרבה דברים אחרים שהייתי זקוקה להם למענה.
ויתרתי על רצונות וצרכים שהיו לי כי לא חשבתי שהם מספיק חשובים על מנת להילחם למענם, ויתרתי על העצמאות והייחודיות שלי - שהם אלה שהובילו אותי לבחור תמיד בקשרים הלא קונבנציונליים שבנות אחרות היו מתרחקות מהם כמו מאש, ויתרתי על הנאה ממין מתוך אמונה שמשהו בי פגום.
ויתרתי על עצמי.
כל זה למען הגשמת איזשהו אידאל שהיה לי בראש לגבי איך מערכת יחסים אמיתית צריכה להיות. לא הבנתי שעל מנת שזוגיות תהיה אמיתית - צריך ששני האנשים שנמצאים בתוכה יהיו שלמים עם עצמם.
חלומות יכולים להיות דבר מסוכן.
אני לא אומרת שאסור שיהיו לנו חלומות, להיפך - בלעדיהם לא נגיע לשום דבר, הם אלה שגורמים לנו להתאמץ ולשפר את עצמנו.
הסיכון מגיע כאשר השאיפה להגשמת החלום עולה על כל דבר אחר בחיים וגורמת לנו לשכוח את עצמנו, כאשר בדרך להשגת המטרה אנחנו מאבדים את הדברים שהגדירו אותנו והובילו אותנו לחפש את החלום הזה מלכתחילה.
החלום שלי עכשיו הוא פשוט:
להיות אני

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה