הדרך לסין

יש שירים שגורמים לי לחשוב.

בעצם, כמעט כל דבר גורם לי לחשוב, כי כזו אני - בחורה שחופרת וחופרת ובסוף מגלה שחפרתי מנהרה והגעתי לסין, אני לא יודעת את השפה והכל זר ומוזר ואז אני מתבלבלת וחושבת שאולי עשיתי פנייה לא נכונה איפשהו.

תוך כדי שיטוטים באינטרנט שמעתי מהטלויזיה את השיר "זה קורה" של אריק לביא (לא הגרסה עם סאבלימינל שאני פחות אוהבת), ולמרות ששמעתי אותו בחצי אוזן ולא באמת הקשבתי, משהו במילים תפס את תשומת ליבי.

זה קורה, כשהדרך מתמשכת זה קורה, יש ללכת ללכת שום דבר לא ידוע לא שנה, לא שבוע יש לנוע לנוע ולחשוב - הייתי יכול לחזור על הכל אבל בנאדם - זה קורה

חשבתי לעצמי עד כמה השיר קלישאתי, אבל אולי זה כי יש בו הרבה אמת.

פעם הייתי מפנטזת הרבה על איך הכל בחיים שלי היה נראה אחרת אילו הייתי יכולה לחזור על הכל (עם הידע שיש לי היום כמובן).

כל כך הרבה הייתי משנה, בחורים שלא הייתי יוצאת איתם, בחורים שהייתי נשארת איתם ונותנת עוד צ`אנס, למרות הפחד. הייתי עושה דברים אחרת גם בתחומים אחרים, לא רק בתחום הרומנטי. באוניברסיטה הייתי לומדת את מה שמעניין אותי ולא מקצוע שיקנה לי עבודה טובה בעתיד, הייתי מסיימת דברים שהזנחתי, עושה יותר, נותנת יותר, מדברת יותר, מסרבת יותר.

מאוד מפתה לחשוב שאילו רק הייתי יכולה לחזור אחורה הכל היה יותר.

יותר טוב, יותר קל, יותר מעניין, יותר החיים המושלמים שדמיינתי לעצמי כשהייתי ילדה.

אבל מאיפה מגיע הביטחון הגמור בכך שהחיים שלי היו טובים יותר אילו רק הייתי יכולה לחזור עליהם?

האם בפעם השניה לא הייתי עושה טעויות? ברור שכן.

אולי לא הטעויות שעשיתי אז, אבל בהחלט טעויות חדשות, ומי אומר שהטעויות האלו לא היו הרבה יותר גרועות וקשות לתיקון מאלו שכבר עשיתי?

אני צריכה להמשיך ללכת בדרך שלי, גם כשהיא מתפתלת ומביאה אותי למקומות מוזרים, להיות שלמה עם העובדה ששום דבר לא ידוע מראש וגם אם היה ידוע - לא בטוח שמצבי היה הרבה יותר טוב.

עכשיו אני בסין, מסתובבת אבודה, לא ברור לי עדיין לאן ללכת ומה אני בדיוק עושה פה, מנסה ללמוד את השפה אבל המילים נשמעות לי כמו ג`יבריש, מדי פעם אני חוזרת למנהרה שחפרתי ונחה בה. כיף לי שם, חמים ונעים ואני לא צריכה להתמודד עם מיליוני סינים שאין לי מושג מה הם רוצים ממני.

אולם אסור לי לעצור, אסור לי לחזור אחורה ולא משנה עד כמה זה יותר קל ונוח ומוכר. אני צריכה ללמוד מהעבר שלי, להבין שהכל קרה מסיבה מסוימת אבל את מה שהייתי צריכה לגלות כבר גיליתי ועכשיו נותר לי רק ללכת קדימה.

אני צריכה להבין שגם אם הכל נראה שונה ומוזר, אני אתרגל ואלמד את השפה ומהר מאוד אני ארגיש כמו בבית.

ללכת עם השינוי ולא לפחד ממנו.