יום רביעי, 2 באפריל 2008

שומשום ורוד עם נצנצים

בדרך לעבודה עברתי ליד שני חיילים במדי משטרה צבאית.

הדבר הראשון שעלה לי לראש היה "אוי לא, אני עם שיער פזור" ושניה לפני שבדקתי אם אני לבושה תקני קלטתי שאני כבר לא בצבא לפחות עשר שנים!

לא ברור איך אני עדיין נלחצת מהם..

כבר כמה ימים יש לי בחדר העבודה עכביש שחור בגודל בינוני. די מפחיד.

האינסטינקט הראשוני היה לשאוב אותו כמו את היצור המוזר והמפחיד שהסתובב לי בבית לפני כמה שבועות (ואז היתה נוצרת מושבת חרקים רב-גונית בתוך שקית השואב שלי.. ממש כור היתוך!) אבל אז נזכרתי בכך שאסור להרוג עכבישים (לפחות זה מה שההורים שלי טוענים).

אבא שלי תמיד היה אוסף אותם על נייר ובעדינות משחרר אותם החוצה.

קראתי לזה "השטיח המעופף" של העכבישים.

אז בינתיים אני מתעלמת ממנו ומקווה שהוא יצליח למצוא את הדרך החוצה לבד בלי מבצעים מסובכים עבורם אין לי הכשרה מתאימה.

הקיץ הגיע!!

אפשר סוף סוף ללכת עם חצאיות, חולצות קצרות, גופיות, סנדלים.. כיף כיף כיף!!

הקיץ הגיע!!

כל המזיעים המגעילים שלא שמעו מימיהם על דיאודורנט ו/או מקלחת יישבו לצידי במונית השירות הקטנה והצפופה ויסריחו לי את החיים.

החולצות הקצרות שהם ילבשו יאפשרו לסרֵיחָה לצאת בקלות יתרה.. סיוט סיוט סיוט!!

להקת EVANESCENCE מגיעה לארץ להופעה אחת ויחידה.

אני לא מכירה אף אחד שאוהב אותם מספיק כדי לקנות כרטיס להופעה שלהם.

זה לא היה מפריע לי כי הייתי מוכנה לקנות כרטיס למי שהיה מוכן לבוא איתי, אבל כל כרטיס עולה 320 ש"ח וגם לאהבה שלי, במקרה הזה, יש גבול.

השבוע עשיתי קניות בסופר וקניתי ירקות ואוכל אמיתי (בניגוד לתפוצ`יפס/ביסלי גריל/מנה חמה שאני בדר"כ קונה) ואפילו הכנתי לעצמי ארוחות ערב.

עד כמה שזה נשמע דבילי שאני מתלהבת כ"כ מהעובדה שהצלחתי להכין לעצמי סלט מסכן,יש פה התקדמות עצומה ואני גאה בעצמי מאוד.

אתמול אפילו ישנתי במיטה.

לבד.

אתמול ישנתי במיטה לבד והיה לי סיוט מזעזע על מישהו שנכנס אלי הביתה.

בחלום התקשרתי לאנשים שלא האמינו לי שבאמת יש מישהו בבית ואח"כ גם לא התקשרו לבדוק אם אני בסדר.

הצלחתי לברוח החוצה ודפקתי על הדלתות של השכנים. אף אחד לא פתח לי חוץ מאישה זקנה שלא הבינה מה אני רוצה ממנה ולא נתנה לי להיכנס אליה הביתה.

תחושת הייאוש היתה איומה, משהו שקשה לי לשכוח.

בסוף הוא תפס אותי והחזיק אותי כמה ימים אבל כל הקטע הזה מטושטש (וטוב שכך).

מרוב פחד התעוררתי (השעה היתה בערך 4 בבוקר).

לא יודעת מה זה אומר.

אולי התקדמתי מהר מדי מהספה למיטה.

יכול להיות שאני צריכה משהו באמצע.. איזה ספַּטָה. או מיטַפָּה.

במסגרת הפיכתי לסומי בוקששתר השתמשתי במיקרו וכשפתחתי אותו עף פנימה גוש משיערותיה של מיצי שהתעופף באיזור.

זה גרם לי לחשוב על כל הפעמים שקרוב לוודאי שיערה או שתיים משיערותיה השתרבבו לתוך האוכל שלי (למרות שאני מאוד שמה לב ונזהרת שזה לא יקרה.. גם כי אני אלרגית וגם כי, עם כל אהבתי למיצי, זה מגעיל) ומי יודע מה מסתובב לי עכשיו בבטן. אולי יום אחד אני יתחילו לצאת ממני כדורי שיערות..

יש אוכל מיוחד נגד hairball לבני אדם?

יש לי התמכרות חדשה: אגוזי קשיו.

באופן מפתיע (?) היא משתלבת מצויין עם התמכרות ישנה - שוקולד.

הם נורא טעימים ביחד.

תנסו.

אני חושבת שהגיע הזמן לעוד קעקוע.

מיקום יש.

אבל אין רעיון.

אוף.

אין תגובות: